מזונות אישה

סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תש"ט- 1959 קובע כי: "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

כאמור, הדין האישי החל על צדדים יהודים הינו הדין העברי לפיו זכות האישה למזונות נובעת מעצם הנישואין וממשיכה להתקיים כל עוד לא הותר קשר הנישואין. חובת הבעל במזונות אשתו נמדדת תחת אמת המידה "עולה עמו ואינה יורדת עמו", לפיה החובה לזון את האישה אינה מתפרשת על פני צרכיה ההכרחיים בלבד או עושרו של הבעל, אלא בהתאם לרמת החיים בה חיה ואליה הורגלה. על רמת החיים ניתן ללמוד בין היתר מאופי המדור בו התגוררו הצדדים, תכולת הבית ואופן התנהלות חיי המשפחה.
 
    אנא מלאו את הפרטים ונשמח לחזור אליכם בהקדם
גיטלין - קלימי משרד עורכי דין | 072-33-80-108 |